מילון מונחים

השלב הראשוני בפנייה לאיש מקצוע. אבחון והערכה נעשים בפגישה שלנו עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש (פסיכולוג/ית, פסיכיאטר/ית). מטרת האבחון והערכה היא לברר מהי הבעיה הנפשית ומהם הטיפולים שיכולים לעזור.

מפגש בין מטופל למטפל שמטרתו לקבל טיפול נפשי באמצעות שיחות.

טיפול לזוגות ומשפחות שנועד לסייע בהתמודדות עם בעיות וקשיים.

טיפול שבו קבוצה של מטופלים נפגשת עם מטפל. הקבוצה עוברת טיפול ותהליכים יחד, תוך למידה אחד מהשני ותמיכה אחד בשני.

טיפול בעזרת תרופות לפי מרשם מפסיכיאטר. במהלך הפגישות מדברים ועוקבים עם הפסיכיאטר אחר ההשפעה של התרופות עלינו ועל המצב הנפשי שלנו. אם צריך, הפסיכיאטר יכול להמליץ על שינוי בתרופה.

טיפול שנעשה במרפאה בקופת חולים או מרפאת חוץ לכמה שעות ביום, כמה ימים בשבוע. מטרת הטיפול היא לסייע במצב משבר (קושי) כדי למנוע החמרה ואשפוז בבית חולים. הטיפול כולל סוגים שונים של עזרה למשל: מעקב רפואי, ריפוי בעיסוק, מפגשים אישיים וטיפול אישי.

התחייבות של קופת החולים שלנו לשלם עבור טיפול שאנחנו מקבלים במרפאה חיצונית. הטופס הוא גם אישור למספר הטיפולים שקופת החולים מאשרת לנו לקבל. במידת הצורך, המטפל יכול להמליץ על המשך טיפול וקופת החולים מחדשת את הטופס.

מטפלים שיש להם הסכם עם קופות החולים והם מציעים טיפול בשיחות (בלבד) בעלות מסובסדת (כלומר, הקופה משתתפת במחיר הטיפול).

חובת המטפלים לשמור על סודיות בכל מה שנוגע לטיפול הנפשי ולמטופלים שלהם. שמירת הסודיות היא בהתאם לחוק זכויות החולה.

גוף שמטרתו לברר את התלונות שיש לנו מול קופת החולים בנוגע לזכויות שלנו לתרופות, בדיקות, טיפולים או ניתוחים.

תהליך שבו מקבלים תמיכה וליווי כדי להגשים מטרות, השיקום נעשה בקהילה ומטרתו לשפר את התפקוד שלנו בתחומי החיים השונים ואת איכות החיים.

השם הכולל לשירותי השיקום בבריאות הנפש, סל השיקום מכיל אמצעים מגוונים לסיוע בתחומי חיים שונים.

נחקק בשנת 2000, החוק מגדיר את השירותים שיוכלו לסייע לאדם להשתלב בקהילה, השירותים האלה נקראים סל שיקום.

ועדה בה יושבים נציגים מסל השיקום. מטרת הוועדה היא להכיר אותנו ואת הרצונות שלנו, ולהתאים לנו שירותי שיקום בתחומי החיים השונים.

טופס שיישלח אלינו לאחר ועדת סל השיקום ובו מצוין האישור לקבלת שירותי סל שיקום ופירוט השירותים שאושרו לנו. מרגע קבלת הטופס יש לנו חצי שנה להתחיל להשתמש בשירותי סל שיקום.

האדם שמלווה אותנו בשירותי סל שיקום בתחומים השונים למשל: תעסוקה, דיור, פנאי. איש השיקום הוא הגורם המקצועי שמלווה אותנו בתהליכים ועוזר לנו להגדיר את המטרות שלנו בקבלת השירות.

מסמך שנכתב בתהליך משותף שלנו עם איש השיקום ומגדיר את המטרות שלנו בהקשר לשירות אותו אנו מקבלים והדרכים להשיג אותן.

ועדה של סל שיקום שמטרתה לבחון (לרוב אחרי שנה) את האופן שבו אנחנו משתמשים בשירותי סל שיקום, לבדוק אם אנחנו זקוקים לשירותים נוספים ומהן המטרות שלנו להמשך.

נחקק בשנת 1998, החוק קובע שלכל אדם יש זכות להשתתף באופן שוויוני ופעיל בכל תחומי החיים. החוק מתייחס גם לשוויון הזדמנויות בעבודה.

לקות מכל סוג: גופנית, נפשית או שכלית. הלקות מגבילה את התפקוד באופן משמעותי באחד או יותר מתחומי החיים העיקריים. מוגבלות יכולה להיות זמנית או קבועה.

שינויים או עזרים שיכולים לעזור לנו לבצע את תפקידנו במקום העבודה. ההתאמות משתנות מאדם לאדם בהתאם לצרכים. בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המעסיק חייב לתת לנו את ההתאמות הדרושות לנו במקום העבודה.

אוסף של כל המידע הרפואי שנאסף מהבדיקות הרפואיות שעברנו במהלך חיינו.

מצב שבו אנחנו מרגישים שאנחנו מקבלים יחס שונה (לרעה) משאר האנשים. הפליה יכולה להיעשות על רקע של גורמים שונים: מוגבלות, גיל, מגדר ועוד.

משרה שמוצעת מראש לאנשים עם מוגבלות מתוך העיקרון של העדפה מתקנת.

העדפת מועמדים עם מוגבלות שיכולים לבצע את התפקיד בצורה טובה בדומה לשאר המועמדים למשרה. העדפה מתקנת היא אחת הדרכים לעודד שילוב של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה ולתקן את ההפליה שנעשתה במשך שנים רבות.

סכום כסף שאדם מקבל אחרי שנקבעה לו נכות במוסד לביטוח לאומי.

דרגה שנקבעת על ידי המוסד לביטוח לאומי לאחר קביעת הנכות הרפואית. דרגת אי-כושר מציינת באיזו מידה (חלקית, מלאה או בכלל לא) נפגעה היכולת שלנו לעבוד ולהרוויח כסף עקב הנכות הרפואית שנקבעה לנו.

תיקון משנת 2009 לחוק הביטוח הלאומי, שקובע שאנשים עם מוגבלות שהשתלבו בשוק העבודה, יוכלו להמשיך לקבל קצבה.

סכום הכסף הגדול ביותר שנוכל להרוויח בלי שייפגע סכום הקצבה. תקרת השכר משתנה בהתאם לכל דרגת אי-כושר.

הנחה שמקבלי קצבת נכות זכאים לה במוסדות וארגונים שונים, ביניהם: תחבורה ציבורית ותשלומי ארנונה.

תוספת הכנסה שמשולמת על ידי רשות המיסים לבעלי הכנסת נמוכות, עובדים בני 23 ומעלה עם ילדים, או בני 55 ומעלה גם ללא ילדים.

שכר שמחושב עבור אדם עם מוגבלות שיכולת עבודתו מוגבלת. קביעת השכר המותאם נעשית על ידי אבחון מטעם משרד העבודה והרווחה לאחר הגשת בקשה. השכר המותאם מחושב באחוזים משכר המינימום הכללי.

אדם שנמצא בתהליך גיוס לקראת שירות בצבא, כלומר נמצא בתקופה שבין קבלת הצו הראשון לבין תחילת השירות בצבא.

דירוג שנקבע לפי ציוני המבחנים הפסיכוטכניים. מבחנים פסיכוטכניים הם מבחנים שבודקים את היכולות והכישורים שלנו שקשורים לתהליכי חשיבה. בדרך כלל במבחנים כאלה יש חלקים פסיכולוגיים (שקשורים לאישיות), כמותיים (חשבון), מילוליים (שקשורים לשפה) וצורניים (שקשורים ליכולת שלנו לזהות ולהתאים צורות(.

דירוג אישי שנקבע לפי הדירוג הפסיכוטכני הראשוני (דפ"ר), ריאיון אישי, נתונים בסיסיים ונתונים שקשורים ללימודים התיכוניים.

מדד שמתייחס למצב הבריאותי הגופני והנפשי של המועמד לשירות צבאי. כל מועמד לשירות ביטחון (מלש"ב) עובר בדיקת רופא במסגרת הצו הראשון. הפרופיל נקבע לפי נתונים גופניים ונפשיים ואבחנות קודמות. הפרופיל קובע את היכולות וההתאמה לסוג השירות הצבאי.

ציון המתייחס להערכת היכולת של המועמד לשירות ביטחון (מלש"ב) להסתגל לשירות הצבאי ולהסתדר בו. שירות צבאי יכול להיות שינוי גדול בחיים של נער או נערה ועל כן הוא עשוי לגרום לקשיים מסוימים. ציון זה מאפשר לגורמי בריאות הנפש בצבא לספק מענה מתאים לצורכי החיילים.

הקב"נים הם קצינים שהם עובדים סוציאליים או פסיכולוגים קליניים. תפקידם הוא לאבחן, לטפל, לתת ייעוץ נפשי לחיילי צה"ל וכן להמליץ על התאמה או אי-התאמה של מלש"ב לשירות הצבאי.

שינויים והתאמות שהצבא נותן לחיילים במהלך השירות הצבאי לפי הצורך. למשל: לאפשר לחיילים שזקוקים לכך לצאת לחופשות רבות יותר בבית, או לקבל הפסקות ארוכות יותר במהלך היום.

ועדה שמטרתה להעריך את המצב הבריאותי ולקבוע את הפרופיל שלנו. הוועדה מתכנסת אחרי שיש המלצה מקב"ן או פסיכיאטר, והגורמים המשתתפים בה בדרך כלל הם קב"ן וקצין מיון.

שהות (שכוללת לינה) של אדם במחלקה פסיכיאטרית או בבית חולים פסיכיאטרי לצורך השגחה, בדיקות וקבלת טיפול.

אשפוז שההחלטה לגביו נעשתה על ידנו ומתוך רצון חופשי שלנו. האשפוז נועד למקרים בהם אנחנו זקוקים לטיפול מקיף יותר בגלל שינוי משמעותי לרעה במצבנו הנפשי.

אשפוז שההחלטה לגביו לא נעשתה מרצוננו, אלא מתוך שיקול דעת של גורמים אחרים: פסיכיאטר מחוזי, מנהל בית חולים פסיכיאטרי או צו בית משפט. אשפוז בכפייה קורה כשמצבנו הנפשי יכול לסכן או עצמנו או אחרים, או במקרים שבהם יש פגיעה באורח החיים התקין של אדם אחר.

פסיכיאטר ברשות המדינה, שמונה על ידי שר הבריאות. פסיכיאטר מחוזי הוא אחד משלושת הגורמים שבמסגרת סמכותם יכולים להורות על אשפוז בכפייה (השניים האחרים הם בית המשפט ומנהל בית חולים פסיכיאטרי).

תוכנית שמסבירה מהו הטיפול שנקבל לאורך האשפוז. צוות המחלקה בונה את התוכנית ומשנה אותה בהתאם למצב שלנו. התוכנית כוללת את כל הפעולות שנדרשות כדי לתת לנו טיפול טוב ובטיחותי. יש לנו את הזכות לראות את תוכנית הטיפול, לשאול שאלות לגביה, ולבקש דברים שחשובים לנו.

ועדה במוסד הרפואי, שתפקידה לקבל החלטות במקרים מיוחדים כמו: אי-מסירת מידע למטופל, מתן טיפול רפואי בניגוד לרצון המטופל ועוד. ועדת האתיקה מורכבת משישה חברים: יושב ראש הוועדה, שני רופאים מומחים (כל אחד מתחום התמחות אחר), פסיכולוג או עובד סוציאלי, נציג ציבור או איש דת ואחות מוסמכת.

זכות שלפיה אנחנו רשאים לקבל התרשמות של גורם מקצועי טיפולי נוסף בעניין בטיפול בנו. בקשת חוות דעת נוספת צריכה להיעשות ביוזמה שלנו, והמוסד הרפואי צריך לסייע לנו בכך.

תהליך שמתבצע למקבלי קצבת נכות מביטוח לאומי בזמן אשפוז מלא, ולפיו תתחלק הקצבה בין המאושפז לבית החולים שבו הוא מאושפז.

סכום כסף שנקבל מבית החולים שאנחנו מאושפזים בו, עבור הלילות שבהם היינו בחופשה ולא שהינו בבית החולים.

זכות מתוקף החוק, שלפיה אנחנו רשאים להתלונן על כל מקרה של פגיעה בזכויות שלנו במהלך האשפוז או בשלבים שלפניו.

טופס אותו נצטרך למלא ועליו לחתום במקרה שבו אנחנו מעוניינים להתאשפז מרצוננו במחלקה פסיכיאטרית. בחתימה על טופס זה אנחנו מאשרים את קבלת הטיפולים במחלקה. הסכמה להתאשפז מרצון אינה כוללת טיפול בנזעי חשמל (עליו יש לחתום בנפרד) או הסכמה לשימוש באמצעי כפייה.

הגבלות שיכולות להתבצע במהלך אשפוז כגון: קשירה ובידוד.

שלב הכרחי לפני אשפוז בכפייה. החוק קובע שלא ניתן לאשפז אותנו בכפייה בלי שנבדקנו לאחרונה על ידי פסיכיאטר. בהתאם לכך, הפסיכיאטר המחוזי יכול להוציא הוראה לבדיקה בכפייה. הפסיכיאטר המחוזי מחליט אם מדובר בבדיקה דחופה בכפייה או בבדיקה לא דחופה בכפייה, וזאת בהתאם למצב הנפשי שלנו והתנאים המצוינים בחוק לצורך כל אחת מהבדיקות.

האנשים שאחראים להביא אותנו מביתנו למקום הבדיקה.

מסמך שמוצאים לפני אשפוז שלנו בכפייה. הגורמים שמוסמכים להוציא הוראת אשפוז הם: הפסיכיאטר המחוזי, בית משפט (באמצעות צו) ומנהל בית חולים פסיכיאטרי.

טיפול שניתן בקהילה במהלך היום ואינו דורש אשפוז בבית חולים. אפשר לקבל את הטיפול במרפאות בקהילה או במרפאות החוץ של בית החולים. אם לא נגיע למרפאה במועד שנקבע או לא נסכים לקבל את הטיפול, המרפאה תדווח לפסיכיאטר המחוזי, והוא יהיה רשאי להורות במקום זה על אשפוז בכפייה.

ועדה שמתכנסת בדרך כלל בבית החולים שבו אנחנו מאושפזים. חברי הוועדה הם: משפטן ושני פסיכיאטרים. הם לא מכירים אותנו והם אינם רופאים במחלקה שבה אנחנו מטופלים. תפקידה של הוועדה הוא לבדוק שלא נאושפז בכפייה ושלא נקבל טיפול מרפאתי בכפייה, אלא אם כן מתקיימים התנאים בחוק שמחייבים זאת. בנוסף, הוועדה דנה בהארכות האשפוז שלנו.

תהליך שינוי שנכנס לתוקף בשנת 2015. במסגרת השינוי האחריות על הטיפול הנפשי עברה ממשרד הבריאות לקופות החולים. מטרת הרפורמה היא לשפר ולהרחיב את הטיפול הנפשי שאנחנו מקבלים בקהילה.