top of page
ministry_of_health.png
idf.jpg

טיפול נפשי בצבא

הגיוס לצה”ל הוא נקודת ציון חשובה ומרכזית בחייהם של צעירים רבים בישראל. המעבר מהחיים האזרחיים למסגרת הצבאית יכול להיות מאתגר ולעורר חוסר ודאות וחששות.

מושגים שחשוב שנכיר

  • ראוי לציין שבצבא נוהגים להשתמש בראשי תיבות ובמילים מקוצרות, ולכן חשוב שנלמד להבין את השפה הצבאית.

  • בהתאם לחוק שירות הביטחון במדינת ישראל, חלה על כל נער או נערה מגיל 18 חובה להתגייס לצה”ל. הגיוס לצה”ל הוא נקודת ציון חשובה ומרכזית בחייהם של המתגייסים והוא מסמן שינוי בחיים. עבור רבים מאיתנו, המעבר מהחיים האזרחיים למסגרת הצבאית יכול להיות מאתגר ולא פשוט. המעבר מהסביבה המוכרת לנו שכוללת משפחה, חברים ולימודים, למסגרת חדשה ושונה שנמצאת לפעמים רחוק מהבית, יכול לעורר חוסר ודאות וחששות.

  • כדי להתמודד בצורה טובה עם האתגרים האלה ולהכין את עצמנו למעבר ולשינוי הצפויים, כדאי לקבל מידע על תהליך הגיוס ועל השירות הצבאי, להתייעץ ולהיעזר באנשים קרובים או באנשי מקצוע שיכולים לסייע לנו בתהליך.

  • התמודדות עם הפרעות נפשיות כגון דיכאון, הפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה), חרדה, סכיזופרניה, פוסט-טראומה ודיסתימיה, דורשת מענה גם בתוך המערכת הצבאית, וחשוב להכיר את אופני הטיפול.

    • בצבא אוהבים מאוד להשתמש בראשי תיבות ובקיצורים. חשוב שנכיר כמה מושגים וביטויים שקשורים לתהליך המיון ולשירות הצבאי.

    •  

    • מלש”ב (מועמד לשירות ביטחון): אדם שנמצא בתהליך גיוס לקראת שירות בצבא, כלומר נמצא בתקופה שבין קבלת הצו הראשון לבין תחילת השירות בצבא.

    •  

    • דפ”ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני): דירוג שנקבע לפי ציוני המבחנים הפסיכוטכניים. מבחנים פסיכוטכניים הם מבחנים שבודקים את היכולות והכישורים שלנו שקשורים לתהליכי חשיבה. בדרך כלל במבחנים כאלה יש חלקים פסיכולוגיים (שקשורים לאישיות), כמותיים (חשבון), מילוליים (שקשורים לשפה) וצורניים (שקשורים ליכולת שלנו לזהות ולהתאים צורות).

    •  

    • קב”א (קבוצת איכות): דירוג אישי שנקבע לפי הדירוג הפסיכוטכני הראשוני (דפ”ר), ריאיון אישי, נתונים בסיסיים ונתונים שקשורים ללימודים התיכוניים.

    •  

    • פרופיל רפואי: מדד שמתייחס למצב הבריאותי הגופני והנפשי של המועמד לשירות צבאי. כל מועמד לשירות ביטחון (מלש”ב) עובר בדיקת רופא במסגרת הצו הראשון. הפרופיל נקבע לפי נתונים גופניים ונפשיים ואבחנות קודמות. הפרופיל קובע את היכולות וההתאמה לסוג השירות הצבאי.

    •  

    • קה”ס (קשיי הסתגלות): ציון המתייחס להערכת היכולת של המועמד לשירות ביטחון (מלש”ב) להסתגל לשירות הצבאי ולהסתדר בו. שירות צבאי יכול להיות שינוי גדול בחיים של נער או נערה ועל כן הוא עשוי לגרום לקשיים מסוימים. ציון זה מאפשר לגורמי בריאות הנפש בצבא לספק מענה מתאים לצורכי החיילים.

    •  

    • קב”ן (קצין בריאות הנפש): הקב”נים הם קצינים שהם עובדים סוציאליים או פסיכולוגים קליניים. תפקידם הוא לאבחן, לטפל, לתת ייעוץ נפשי לחיילי צה”ל וכן להמליץ על התאמה או אי-התאמה של מלש”ב לשירות הצבאי.

    •  

    • הגנות: שינויים והתאמות שהצבא נותן לחיילים במהלך השירות הצבאי לפי הצורך. למשל: לאפשר לחיילים שזקוקים לכך לצאת לחופשות רבות יותר בבית, או לקבל הפסקות ארוכות יותר במהלך היום.

תהליך המיון לצבא

    • הסכמה מדעת היא הסכמה לקבל את הטיפול הרפואי.
      המטפל חייב להסביר לנו על הטיפול ועל ההשפעה שיכולה להיות לטיפול עלינו.
      חשוב שנבין מה הטיפול לפני שאנחנו מסכימים לקבל אותו.
      אנחנו יכולים גם להחליט שאנחנו לא מסכימים לקבל את הטיפול.

    • ההפניה של  מועמד לשירות ביטחון (מלש”ב) להערכה בנושא של בריאות הנפש לא נעשית באופן אוטומטי. יש כמה אפשרויות שיכולות להוביל להפניה כזאת:

    • אנחנו יכולים להגיש בקשה ללשכת הגיוס, בתוספת מסמכים רלוונטיים מהמטפל/ת או מהמטפלים שלנו בקהילה. אפשר להגיש בקשה לבדיקה כזו באמצעות היישומון (אפליקציה) “מתגייסים ברשת” או באמצעות פנייה למוקד “הלשכה המקוונת” באתר מיטב.

    • ייתכן שנקבל הפניה על סמך נתונים שעולים מהשאלונים האישיים שמילאנו לקראת הצו הראשון או מהשאלונים שמולאו על ידי רופא/ת המשפחה שלנו.

    • ההחלטה להפנות אותנו להערכה יכולה להתבסס על המידע שעולה בזמן הבדיקה שלנו על ידי הרופא במסגרת צו הגיוס הראשון.

    • ההחלטה יכולה לנבוע מהמידע שעולה מהריאיון האישי עם המאבחן הפסיכוטכני במהלך צו הגיוס הראשון.

    • ההחלטה יכולה להתבסס על מידע שהצבא מקבל ממחלקות האשפוז. חשוב לדעת שהמידע לא מתייחס לכל המאושפזים, אלא רק לאלה שמנהל בית החולים החליט לדווח עליהם.

    • ההחלטה יכולה להתבסס על מידע שעולה מדוחות המועברים לצה”ל לפי החוק ממשרד הבריאות, מהמוסד לביטוח לאומי וממשטרת ישראל.

    • תחילת השירות היא תקופה מאתגרת שיכולים להתעורר בה קשיי הסתגלות. אירועי חיים קודמים יכולים להפריע להשתלבות שלנו בצבא ולהשפיע על קשיים חדשים שיופיעו בעקבות המפגש עם המערכת הצבאית. חשוב להיות מודעים לקשיים האפשריים וחשוב לא פחות למסור לצבא את המידע עלינו כדי שיוכל להתחשב בנו ולהתאים את השירות ליכולות ולצרכים שלנו.

    • אבחנה נפשית וטיפול נפשי או תרופתי לא מהווים סיבה אוטומטית לפטור משירות צבאי. כל מקרה ייבדק באופן אישי וייעשה מאמץ לממש את הזכות לשירות צבאי לכל מועמד לשירות ביטחון (מלש”ב) ולהתאים את תנאי השירות והתפקיד בצורה הטובה ביותר שאפשר.

    • כדי לאפשר התאמה והערכה טובה, המלצת הצבא למועמדים לגיוס היא להיות גלויים ולשתף במרב המידע. חשוב לשתף מראש לגבי המצב הנפשי ולא להסתיר מידע. זאת כדי שהצבא ייתן את המענה הטוב ביותר ויסייע למלש”ב לשרת שירות שתואם ככל האפשר את כישוריו.

    • כאשר הצבא מקבל מידע מהמועמד לשירות ביטחון (מלש”ב) לפני הגיוס והמיון מבוצע בצורה טובה, המלש”ב יכול לקבל הגנות מסוימות בטירונות ואפשר להתאים את תנאי השירות שלו למצבו. דוגמאות להגנות ולהתאמות יכולות להיות למשל:

    • –   פטור משמירות

    • –   פטור מתורנויות

    • –   שירות בבסיס קרוב לבית

    • –   יציאות הביתה לעיתים קרובות.

    • אנחנו יכולים להגיש בקשה לפני הגיוס להתחשבות במצבנו הנפשי באמצעות היישומון “מתגייסים ברשת” או באמצעות פנייה למוקד “הלשכה המקוונת” באתר מיטב.

בתהליך המיון לצבא התלבטתי אם לשתף על ההתמודדות שלי עם חרדה חברתית ועם הפחד ממקומות עם הרבה אנשים. החלטתי לספר על זה כדי שיבינו אותי יותר ויתחשבו במצב שלי. כיום אני משרת בבסיס קטן יחסית ומרגיש שהחרדות שלי פחתו. אני גם מדבר עליהן עם קב”ן הבסיס.
    • הקב”ן מנהל איתנו שיחה שמתמקדת באירועי חיים משמעותיים, החל מהילדות ועד ההתבגרות.

    • בשיחה עם הקב”ן אנחנו יכולים להגיד מה הרצונות והעדיפויות שלנו לגבי התפקיד שיהיה לנו בצבא, ואילו תפקידים אנחנו לא רוצים לקבל.

    • השיחה עוסקת גם ביכולות החברתיות שלנו, בגורמי התמיכה שיש לנו וברקע הלימודי והתעסוקתי שלנו (במקרה שעבדנו לפני גיל 18).

    • הקב”ן בודק את ההתפתחות, היכולות והמסוגלות שלנו.

    • הקב”ן מעריך עד כמה אנו מתאימים לשירות בצבא ואם יש הגנות או תמיכה נפשית שנצטרך.

    • הקב”ן מעריך את הסיכויים שיהיו לנו קשיים להשתלב בצבא.

    • הקב”ן יכול לקבוע שאנחנו לא מתאימים לשירות צבאי.

    • בסוף השיחה הקב”ן יגיד לנו מה המלצתו.

    • אפשר וכדאי לבקש מהקב”ן הסברים לגבי ההחלטה.

    • כמו כן, אפשר, בתיאום מראש, להגיע לפגישה עם הקב”ן יחד עם מלווה. את הבקשה יש להפנות ל – meitav@idf.gov.il

    • ועדה רפואית היא ועדה שאנו מוזמנים אליה כדי להעריך את המצב הבריאותי שלנו.

    • הוועדה קובעת את הפרופיל שלנו.

    • בוועדה יושבים בדרך כלל קב”ן וקצין מיון.

    • הוועדה הרפואית מתכנסת אחרי שיש המלצה מקב”ן או מפסיכיאטר.

    • אנחנו יכולים לבקש בוועדה לשנות את ההמלצה הקודמת של הפסיכיאטר או הקב”ן לגבי הפרופיל שלנו, במקרה שאנחנו לא מרוצים ממנה.

    • אפשר להגיע לוועדה הרפואית עם מלווה.

רציתי לשרת שירות קרבי בצבא וקיבלתי זימון לוועדה רפואית לקביעת הפרופיל. הגעתי עם אבא שלי לוועדה והסברתי שחשוב לי לשרת שירות קרבי למרות ההתמודדות הנפשית שלי. הפסיכיאטר קבע לי פרופיל נמוך יותר שמתאים לתפקידים אחרים, ואני מתכוון לערער על זה ולנסות להעלות את הפרופיל. זכותי לנסות, ואם לא אצליח, אשרת בתפקיד אחר.
    • במקרה שאנחנו לא מסכימים עם החלטת הוועדה הרפואית לגבינו, יש לנו אפשרות לערער על כך.

    • את הערעור צריך להגיש בכתב תוך 30 יום ללשכת הגיוס או למוקד פניות חיל הרפואה.טלפון: 03-7374920, פקס 076-5399691, מייל: med.perach@digital.idf.il

    • במידת הצורך, ועדה עליונה שכוללת כמה אנשי מקצוע תתכנס כדי לדון בערעור ולקבל החלטה.

    • בתיק הרפואי שלנו יש מידע על הבריאות הגופנית שלנו ועל הבריאות הנפשית שלנו.

    • בתיק הרפואי שלנו יש מידע על כל הפניות שלנו לטיפול רפואי, הבדיקות שעברנו, הבעיות הרפואיות שלנו והטיפולים והתרופות שאנחנו מקבלים.

    • יש לנו זכות לקבל מידע שנמצא בתיק הרפואי שלנו.

    • הבחירה של התפקיד בצבא שמתאים לנו נעשית בהתאם לדירוג האישי שלנו, שנקבע לפי הפרופיל, הקב”א, הקה”ס והדפ”ר שלנו.

    • בתהליך המיון לשירות יש ראיונות ומבדקים שמטרתם לאתר את התפקיד המתאים ביותר עבורנו.

    • שלבי ההערכה השונים נערכים מצו הראשון ועד תאריך הגיוס.

    • בראיונות יש לנו אפשרות להגיד מה הרצונות שלנו ומה חשוב לנו לגבי השירות הצבאי, וגם להגיד מה אנחנו לא רוצים.

    • כדאי להתכונן לראיונות בעזרת אנשים שאנחנו סומכים עליהם, כדי שנוכל להסביר את עצמנו טוב יותר.

התנדבות לצבא

    • מועמד לשירות ביטחון (מלש”ב) שקיבל פטור משירות צבאי, יכול לבקש להתנדב לצבא. יש להגיש את הבקשה להתנדבות למדור מתנדבים בלשכה שהמלש”ב קיבל בה את הפטור.

    • כדי להתנדב בצבא, על המועמד להיות בעל יכולת לנסוע בתחבורה ציבורית או להגיע באופן עצמאי למקום השירות.

    • המתנדבים משרתים בבסיסים בכל הארץ. מקומות השירות נקבעים לפי מרחק נסיעה סביר מביתו של המתנדב.

    • גיל המתנדבים לשירות צבאי יכול להיות בטווח שבין 30-18.

    • קיימות שתי אפשרויות התנדבות:

    • – התנדבות עצמאית – באמצעות פנייה ישירה למדור מתנדבים של צה”ל באתר מיט”ב

    • – התנדבות בליווי של עמותת גוונים, עמותה שמלווה מתנדבים בגיוס ובשירות הצבאי.  טלפון: 9913*

    • * במקרים מסוימים הצבא יכול לאפשר התנדבות בליווי עמותה בלבד ולא באופן עצמאי.

    • * ברוב המקרים הצבא מעדיף לנדב חייל או חיילת שמלווים על ידי העמותה.

    • חיילים מתנדבים עושים טירונות שבה הם חוזרים כל יום הביתה.

    • חיילים מתנדבים לא עושים תורניות, כולל שמירות, ולא ישנים בבסיס.

    • חיילים מתנדבים מקבלים את כל הטיפול הרפואי שהם צריכים בקהילה, על ידי קופת החולים, ולא באמצעות הצבא.

    • התהליך מתקיים ביום גיוס ייחודי למתנדבים שנערך כמה פעמים בשנה.

    • לפני הגיוס המתנדב מתראיין ביחידה שהוא מועמד לשרת בה.

    • בריאיון המפקד בודק שהמתנדב יכול לבצע את התפקיד, והמתנדב מוודא שתנאי התפקיד מתאימים לו.

    • לפני הגיוס להתנדבות לצבא כחיילים מן המניין, מתחילים בשלב של התנדבות אזרחית. זו מעין תקופת ניסיון שבודקים בה את מידת השתלבותו של המתנדב ואת התאמתו לתפקיד. תקופת הניסיון יכולה להימשך עד שלושה חודשים.

    • בתקופת ההתנדבות האזרחית המתנדב משרת ארבעה ימים בשבוע, לעומת חמישה ימים בשבוע בתקופת הגיוס הרגיל.

    • אם מגיעים משירות לאומי או ממכינה קדם צבאית, אפשר להתחיל ישר את ההתנדבות כחיילים מן המניין ולדלג על השלב של התנדבות אזרחית.

    • המעבר מההתנדבות אזרחית לגיוס בהתנדבות כרוך בהחלטת הצבא.

    • במקרה שהחייל או החיילת מלווים על ידי עמותה, ההחלטה לגבי המעבר תתקבל יחד עם המלווה מהעמותה.

    • לאחר המעבר מהתנדבות אזרחית לגיוס, המתנדב מקבל תעודת חוגר והוא זכאי לנסיעות בחינם בתחבורה הציבורית.

    • תהליך הנידוב (ההצטרפות לשירות כמתנדב/ת) דרך עמותת גוונים נמשך כחודש וכולל את השלבים הבאים:

    • שיחת היכרות עם נציג עמותת גוונים, שבה בודקים את ההעדפות והכישורים של המועמד.

    • הנציג והמתנדב בוחרים יחד תפקיד ובסיס בארץ.

    • ריאיון אצל מפקד היחידה שהמתנדב מעוניין להתנדב בה.

    • המשך ליווי של העמותה באמצעות פגישות נוספות עם נציג העמותה.

    • התנדבות בצבא לבעלי פטור על רקע של מצב נפשי נמשכת שנה, עם אפשרות הארכה לשנה נוספת. בנים מתנדבים יכולים להאריך לשנה שלישית במידה שהמתנדב מעוניין והצבא מאשר זאת.

    • בתקופת ההתנדבות האזרחית, המתנדב מקבל משכורת של 300 ₪ + החזרי נסיעות. השכר של המתנדבים לאחר הגיוס הוא בין 850-800 ₪.

    • החיילים המתנדבים לא מקבלים נשק.

    • ההתנדבות נעשית ללא שינה בבסיס, ללא שמירות וללא תורנויות (כגון תורנות מטבח).

    • הטירונות היא בחירה ולא חובה, והיא נמשכת חמישה ימים.

    • במקרה של התנדבות באמצעות עמותה, המתנדב מקבל ליווי של פעם בשבוע בבסיס וזמינות טלפונית למתנדב ולהוריו לאורך כל השירות.

    • כמו כן, במסגרת הליווי של העמותה מתקיימים פעילויות חברתיות ומפגשים עם מתנדבים פעם-פעמיים בחודש, מסיבות, טיולים, ימי עיון וכדומה. המתנדבים לא חייבים להגיע, אבל מעודדים אותם להשתתף בפעילויות האלה.

    • המתנדבים מקבלים דרגות כמו שאר החיילים בצבא.

    • למתנדבים שסיימו שירות צבאי, ניתנות זכויות מלאות כמו אלה שניתנות לחיילים משוחררים, בהתאם לתקופת הזמן של שירותם בצבא.

    • חיילים מתנדבים מקבלים טיפול נפשי בקופת החולים שלהם ולא דרך הצבא.

    • במקרה של בעיה דחופה, אפשר לקבל עזרה ראשונית בפגישה עם הקב”ן. לאחר מכן המשך הטיפול הוא בקופת החולים.

    • מתנדבים שמתמודדים עם מגבלה נפשית, נפגשים עם קב”ן היחידה אחת לכמה חודשים במטרה לוודא שהם משתלבים בתפקיד ולבדוק אם אפשר להאריך את ההתנדבות לתקופה נוספת במידה שהמתנדב מעוניין בכך.

    • בפגישה הקב”ן מעריך יחד עם המתנדב את ההסתגלות שלו לצבא ואת ההשתלבות שלו בתפקיד.

    • מאחר שלא מדובר בטיפול, הקב”ן אינו מעביר לקופת החולים מידע מהפגישות האלה.

טיפול נפשי במהלך השירות הצבאי

    • בתקופת השירות בצבאי, חיילים בשירות סדיר (לא מתנדבים) יכולים לפנות לקב”ן ולקבל טיפול תרופתי או טיפול נפשי במקרה הצורך.

    • מערך בריאות הנפש (ברה”ן) השייך לחיל הרפואה, פרוס בכל יחידות צה”ל מרמת החטיבה ומעניק שירות לכל החיילים על פי הצורך.

    • אפשרויות הטיפול כוללות טיפול פסיכיאטרי (טיפול תרופתי) וטיפול בשיחות (פסיכותרפיה).

    • הטיפול בשיחות מתמקד בדרך כלל בקשיי הסתגלות למסגרת הצבאית, באירועי חיים אישיים שונים ובמשברים שקשורים למשפחה.

    • קיים גם מערך טיפול בהפרעות אכילה. בנוסף לכך, יש מרפאה לטיפול בהלם קרב ששייכת למשרד הביטחון.

    • בכל בסיסי הטירונות ובסיסי ההדרכה יש קב”ן.

    • זמן ההמתנה לפגישה עם קב”ן הוא עד חודש.

    • חשוב לדעת: הקשר עם קב”ן הוא לפי היחידה שנמצאים בה, ולכן כאשר עוברים יחידה, לדוגמה מהטירונות ליחידה קבועה, צריכים להחליף קב”ן.

    • במהלך השירות הצבאי אפשר לפנות לקב”ן דרך המפקד הישיר, דרך הרופא במרפאת היחידה, או לפנות ישירות לקב”ן של היחידה.

    • המלצת הצבא היא לפנות דרך המפקד, כדי שהמפקד יהיה מעורב ויוכל גם להעביר חוות דעת.

    • מטרת הצבא היא לנסות לסייע לחיילים שמתמודדים עם קשיים נפשיים לשרת שירות משמעותי בצבא, אבל במקביל גם למנוע סיכון חיי אדם.

    • לכן הצבא מעודד ערבות הדדית בין חיילים, כך שישתפו במקרה שחבר נמצא במצוקה וזקוק לעזרה.

    • כאשר מפקד חושב שחייל זקוק לעזרה נפשית, הוא יכול להפנות אותו לקב”ן גם במקרה שהחייל לא פנה אליו ביוזמתו ולא שיתף אותו בקשיים שלו.

    • במפגש עם הקב”ן יוחלט אם יש צורך בפגישה נוספת לצורך הסבר והכוונה, או ביותר משתי פגישות.

    • חייל שסובל ממצוקה ורוצה להמשיך לקבל עזרה, יוכל להמשיך לקבל את העזרה הנחוצה לו כל עוד הצורך קיים.

    • יש מקרים שבהם בעקבות פגישה עם קב”ן, ייעשה שינוי בשיבוץ לתפקיד, או שהחייל יקבל פטור (שחרור) מהשירות הצבאי.

    • חשוב לדעת: בתור חיילים יש לנו הזכות להיות מטופלים באופן פרטי מחוץ לצבא, וזאת באישור של קב”ן.

    • כדי לקבל טיפול מחוץ לצבא, נצטרך לחתום על טופס טיפול אזרחי, שבו אנו מתחייבים לממן את הטיפול, ולהחתים את המטפל שמתחייב לעדכן את הקב”ן במקרים חריגים.

    • כמו כן, המטפל יתבקש למסור לקב”ן סיכום טיפול כללי אחת לכמה חודשים.

    • הקב”ן חייב לשמור על סודיות לגבי תוכן המפגשים עם החייל, ואסור לו להעביר מידע לגורמים אחרים, אלא במצבי סיכון לחייל עצמו או לאחרים.

    • אם חייל נמצא במצב של סכנה לאובדנות, הקב”ן מחויב לשתף את המפקד ו/או את משפחת החייל.

    • מעבר למצבי סיכון, הקשר עם הורי החייל יכול להתקיים רק בידיעת החייל ובהסכמתו.

    • לסיום, חשוב שנזכור:

    • הצבא הוא מסגרת ייחודית ומאתגרת שדורשת תפקוד והתמדה, ולכן לא כל אדם מתאים לה.

    • ההחלטה הסופית לגבי ההתאמה לשירות הצבאי היא של הגורמים המוסמכים מטעם הצבא, שכן זה תחום מומחיותם.

    • המטרה החשובה ביותר היא להיטיב עם האדם ולשמור על חייו ובריאותו.

    • אדם שנמצא לא מתאים לשירות צבאי מסיבות גופניות או נפשיות, יכול לשרת בצבא בהתנדבות או להשתלב במסגרות אחרות של עבודה, לימודים והתנדבות באזרחות.

ארגוני סיוע בהתנדבות לצבא ושירות לאומי

גוונים

  • עמותת גוונים מעניקה מערך מענים רחב לטווח מגוון של מתמודדים עם מוגבלויות. שיטת העבודה של העמותה מתבססת על גישה אישית וקהילתית – בה כל אדם מבנה את תכנית ההתפתחות האישית שלו, בליווי איש מקצוע מנחה. גישה זו מסייעת לכל אדם לגבש תהליכי קבלת החלטות עצמאיים, ולרכוש את סל הכלים והמיומנויות הנדרשות למימוש המטרות והרצונות האישיים בהווה ובעתיד. תכניות העבודה האישיות משתלבות באחד או יותר מסלי השירות הניתנים בעמותה.

  • העמותה מעניקה שירותי הנחייה ופיתוח מיומנויות בתחום התעסוקה וניהול קריירה, ליווי בעת כניסה למסלולי שירות צבאי ושירות לאומי – אזרחי, לימודי מקצוע ותואר אקדמאי, יזמות עסקית, השתתפות והובלה בזירת המעורבות החברתית, דיור בקהילה ועוד. תהליך העבודה האישי שזור בעשייה קבוצתית, לצד חיבור לקהילה, כחלק מהעצמה אישית וקהילתית, בה כל הצדדים נתרמים.

  • https://www.gvanim.org.il/he

  • טלפון: 9913*

  • 08-6220800

  • אימייל:

  • gvanim@gvanim.org.il

 

בת עמי

בת עמי פועלת לקידום שינוי חברתי, ערכי הערבות ההדדית והצדק החברתי על ידי הפעלת מתנדבים בתוכניות של הכנה לשירות, תכניות של שירות לאומי-אזרחי והמשך ליווי אחרי שירות. בת עמי שמה דגש בכל תכניותיה על התנדבות, מנהיגות, העצמה ועשייה, תוך מתן הזדמנויות שוות לכלל בוגרי י”ב המעוניינים לשרת בשירות הלאומי.

  • בנות ובנים, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, עולים וותיקים, נוער בסיכון ובעלי מוגבלויות, יוצאים לחיים מנקודת זינוק שווה ומשתלבים בלב העשייה של החברה הישראלית.

  • http://bat-ami.org.il/

  • מוקד תכנית משלבים: 052-4092561

  • בת עמי : 052-6070642

  • אימייל:

  • sleumi@bat-ami.org.il

 

שלומית

  • שלומית היא עמותה פלורליסטית א-פוליטית, המציעה מגוון רחב של פתרונות לצעירים ולצעירות, בוגרי תיכון בגילאי 18-23, שאינם מגויסים לצה”ל (בעלי פטור משירות צבאי) בנות ובנים יהודיים, חילונים ודתיים, בנות ובנים מהחברה הערבית והדרוזית, צעירות וצעירים עם מגבלה, נוער בסיכון ועוד.

  • שלומית הינה חלוצה בהפעלת שירות לאומי אזרחי לבנים, כמו כן היתה הראשונה בהפעלת שירות אזרחי במגזר הערבי. זכותם לשירות לאומי ואזרחי ולזכויות המוקנות בגינו, הובטחה לאחר מאבק ציבורי ומשפטי ממושך שניהלה העמותה, לרבות פנייה לבג”צ בשנת 1996.

  • https://www.shlomit.org.il/

  • טלפונים:

  • 6129*

  • 03-6129202

  • אימייל:

  • info@shlomit.org.il

  • התוכניות בבריאות הנפש נקראות : שחר ושיבולת

 

תכנית ניצוץ

התוכנית מיועדת להכין וללוות מלש”בים(מועמד לשירות בטחון) ,חיילים וחיילות המתמודדים עם מצבי סיכון ומשבר, לשירות משמעותי ולשילוב מייטבי בחברה.התוכנית מציעה מענה מותאם ומקיף משלב טרום השירות למכלול הצרכים והאתגרים בשירות הצבאי ובחיים האזרחיים.(כגון:מיצוי זכויות, קשר עם מפקדים,תנאי שירות, תווך עם גורמי צבא,ועוד.) מטרת התוכנית היא ליווי פרטני של מלש”בים,חיילים וחיילות משלב צו ראשון ועד חצי שנה לאחר השחרור.התוכנית מיועדת לנוער וצעירים מרגע קבלת צו ראשון ועד חצי שנה לאחר השחרור.
ליווי למלשב”ים מאפשר:

  • הכנה להליכים צבאיים, קשר מול גורמי צבא, התמודדות עם חסמים והערכות משפחתית לגיוס.

  • ליווי תמיכה וסיוע לחיילים במצבי סיכון במהלך השירות הצבאי.

  • ליווי וייעוץ לאנשי מקצוע ולמסגרות / תוכניות המלוות צעירים וצעירות בשלבים השונים של ההכנה לשירות ובמהלך השירות הצבאי.

  • תכנית ניצוץ

  • טלפון:

  • 077-2705348

  • אימייל:

  • Mim-rev@bshemesh.co.il

bottom of page