top of page
ministry_of_health.png

ייעוץ אישי

Filling Medical Form

זכויות בטיפול רפואי

המידע הרפואי על הטיפול בבריאות הנפש הוא פרטי ואישי. הצוות של קופת החולים מקבל רק מידע שחשוב לו לקבל כדי שיוכל לעזור לנו. נרחיב באילו מקרים מותר לקופת החולים להעביר את המידע לגורמים אחרים, ומה הזכויות שלנו.

הזכות שלנו להסכים או לא להסכים לטיפול

מהן הזכויות שלנו לגבי המידע הרפואי שלנו?

מהו חוק זכויות החולה?

מהן הזכויות שמגיעות לנו לפי החוק?

  • כל אדם שצריך טיפול רפואי, יכול לקבל אותו.

  • אסור למטפל או למוסד להפלות את המטופל.

  • יש לנו זכות לקבל את הטיפול המתאים ביותר בשבילנו.

  • הצוות הרפואי חייב לתת לנו טיפול רפואי טוב ומקצועי.

  • הצוות הרפואי חייב: להתייחס אלינו בכבוד, להקשיב לנו,

  • לענות על שאלות ולהתחשב במה שאנחנו אומרים.​

    • לכל אדם יש זכות להביא אתו מלווה לטיפול הרפואי בו. המלווה הוא אדם שאנחנו בחרנו שיצטרף אלינו למפגש עם הצוות הרפואי.

    מי יכול להיות מלווה?

    • מלווה יכול להיות קרוב משפחה, חבר או איש צוות אחר.

    יש לנו זכות להביא מלווה למפגש שלנו עם מטפל. אלה הכללים במקרה כזה:

    • המלווה יכול להיכנס אתנו לחדר הטיפולים.

    • המלווה יכול להיות אתנו בזמן הטיפול.

    • המלווה יכול לשאול שאלות.

    • אסור למלווה להתערב במתן הטיפול הרפואי.

    • המלווה יכול להיות נוכח גם לאחר מתן הטיפול הרפואי.

    • כשהמטפל חושב שהנוכחות של אדם נוסף בחדר תפגע בטיפול שלנו.

    • כשהמטפל חושב שהנוכחות של אדם נוסף בחדר תפגע בטיפול של אחרים.

    • כשהמטפל חושב שהנוכחות של אדם נוסף בחדר תפגע בפרטיות של אדם אחר.

    בכל מקרה, המטפל חייב להסביר לנו למה הוא לא מוכן להכניס את המלווה לחדר.

    • יש לנו זכות לכבוד ולפרטיות לאורך כל תהליך הטיפול הרפואי.
      יש לנו זכות לדבר עם המטפל בחדר סגור ובאופן אישי.
      במידה שיש אנשים נוספים בחדר, יש לנו זכות לבקש להשתמש בווילון או בפרגוד, כדי לשמור על הפרטיות שלנו.
      יש לנו זכות להגיד שאנחנו לא רוצים שסטודנט או מתמחה ייכנסו לחדר בזמן הטיפול שלנו.

    • יש לנו זכות להתייעץ עם מטפל נוסף לגבי המצב הרפואי שלנו.
      ייעוץ מקצועי נוסף נקרא “חוות דעת”.
      חוות דעת רפואית נוספת היא פנייה למטפל נוסף, שייתן לנו את דעתו המקצועית לגבי מצבנו הרפואי.
      אם אנחנו מעוניינים בחוות דעת נוספת, המטפל שלנו חייב לעזור לנו למצוא מטפל מקצועי נוסף שנוכל להתייעץ איתו.

    • יש לנו זכות לתת לאדם אחר, שאנו בוחרים, אישור להחליט לגבי הטיפול שאנו מקבלים.
      אדם זה נקרא “מיופה כוח”.

    • אישור כזה נקרא “ייפוי כוח רפואי מתמשך”.
      ייפוי כוח כזה יכול לעזור לנו להתארגן למצב שבו לא נוכל לקבל החלטות בעצמנו.
      האישור שאנו נותנים עכשיו ייכנס לתוקף (יתחיל לפעול) רק במצב שבו לא נוכל לקבל החלטות בעצמנו.
      אנחנו נותנים את האישור הזה על ידי חתימה על מסמך שנכתב ונחתם על ידי עורך דין.

בפגישות הראשונות עם הפסיכיאטרית רק הנהנתי. אני מתמודד עם חרדה חברתית, שכנראה ליוותה אותי גם במפגשים אתה. פחדתי לשאול הרבה שאלות, כדי שהיא לא תחשוב שאני נודניק. מאוחר יותר הבנתי שהשאלות שלי חשובות, כי הן עוזרות לי להבין טוב יותר את המצב שלי. התחלתי לבוא לפגישות עם רשימת שאלות מסודרת, והפסיכיאטרית ענתה על כולן בסבלנות.

עמרי, בן 24, דימונה

הזכות שלנו להסכים או לא להסכים לטיפול

    • הסכמה מדעת היא הסכמה לקבל את הטיפול הרפואי.
      המטפל חייב להסביר לנו על הטיפול ועל ההשפעה שיכולה להיות לטיפול עלינו.
      חשוב שנבין מה הטיפול לפני שאנחנו מסכימים לקבל אותו.
      אנחנו יכולים גם להחליט שאנחנו לא מסכימים לקבל את הטיפול.

    • מותר לטפל בנו ללא ההסכמה שלנו במקרים מיוחדים, שבהם אנחנו לא יכולים להבין את כל המידע ולקבל החלטה על הטיפול שנקבל (לדוגמה: במצב פסיכוטי).
      במקרים כאלה המטפל לא חייב לקבל את ההסכמה שלנו לטיפול. הוא יכול לקבל החלטה בשבילנו.
      אם יש לנו אפוטרופוס לגוף, המטפל חייב לקבל את האישור של האפוטרופוס לטיפול שנקבל. אפוטרופוס לגוף הוא אדם או ארגון שבית המשפט ממנה כדי לדאוג לעניינים הבריאותיים שלנו במצב שבו אנו לא יכולים לקבל החלטות בעצמנו.

    • יש לנו זכות לקבל מבקרים בזמן שאנחנו מאושפזים בבית חולים.
      בית החולים חייב לקבוע זמנים סבירים לביקור המאושפזים, בשעות שונות ביממה. הזמנים האלה נקראים “שעות ביקור”.
      המבקרים יוכלו להגיע רק בשעות הביקור הקבועות במחלקה.
      בית החולים צריך להודיע לנו בעת הקבלה לאשפוז מהן שעות הביקור ולפרסם אותן באופן בולט.
      אם לא קיבלנו מידע על שעות הביקור בעת הקבלה לאשפוז, יש לנו זכות לבקש לקבל אותו.

    • יש לנו זכות לפנות בתלונה לגורמים הרלוונטיים ולקבל תשובה בנוגע לתלונה שלנו.
      אם יש לנו טענה או תלונה על הטיפול שקיבלנו, צריך להפנות אותה לאחד מהגורמים הבאים:
      לאחראי על זכויות המטופל בבית החולים
      לממונה על פניות הציבור בקופת החולים
      נציבות קבילות הציבור לחוק בריאות ממלכתי.

מהן הזכויות שלנו לגבי המידע הרפואי שלנו?

  • יש לנו זכות לקבל מידע מלא על האבחנה שלנו ועל הטיפול בנו.

  • אסור למטפל להסתיר מאתנו מידע על האבחנה שלנו ועל הטיפול שנקבל.

  • המטפל חייב לענות לנו תשובות ברורות ופשוטות על השאלות הבאות:

  • מהי הבעיה (האבחנה) שאנחנו מתמודדים אתה?

  • איזה טיפול הוא מציע לנו?

  • האם לטיפול יש תופעות לוואי?

  • מהן אפשרויות הטיפול הקיימות עבורנו?

  • מדוע כדאי לנו לקבל את הטיפול שהמטפל מציע לנו?

  • האם יש סיכונים או בעיות בטיפול הזה?

  • אחרי שקיבלנו את כל המידע מהמטפל, אנחנו יכולים לבחור את הטיפול הטוב ביותר עבורנו.

  • במקרה שלדעת המטפל, המידע הרפואי יכול לגרום נזק חמור לבריאות הגופנית או הנפשית שלנו, מותר לו להחליט לא למסור לנו את המידע.

  • לצורך כך הוא יצטרך לקבל אישור מוועדת האתיקה של המוסד הרפואי.

    • ועדת אתיקה היא ועדה במוסד הרפואי שתפקידה לקבל החלטות לגבי מקרים מיוחדים, כמו אי-מסירת מידע רפואי לאדם החולה, מתן טיפול רפואי בניגוד לרצון המטופל ועוד.

    • ועדות האתיקה מורכבות משישה חברים: יושב ראש הוועדה, שני רופאים מומחים (כל אחד מתחום התמחות אחר), פסיכולוג או עובד סוציאלי, נציג ציבור או איש דת ואחות מוסמכת.

    • בתיק הרפואי שלנו יש מידע על הבריאות הגופנית שלנו ועל הבריאות הנפשית שלנו.

    • בתיק הרפואי שלנו יש מידע על כל הפניות שלנו לטיפול רפואי, הבדיקות שעברנו, הבעיות הרפואיות שלנו והטיפולים והתרופות שאנחנו מקבלים.

    • יש לנו זכות לקבל מידע שנמצא בתיק הרפואי שלנו.

    • יש סוגים שונים אישורים רפואיים, לדוגמה: אישורי מחלה, אישור לחדר כושר או אישור כשירות לתעסוקה.

    • הרופא צריך לכתוב באישור אך ורק את המידע שקשור לאישור המסוים שאנחנו צריכים. לדוגמה: באישורי מחלה אסור לרופא לכתוב מידע לגבי האבחנה שלנו; באישור שמתייחס ליכולת העבודה שלנו (אישור כשירות לתעסוקה), הרופא לא צריך לכתוב דברים שקשורים לתרופות שאנחנו לוקחים, אלא רק מידע שקשור לדרישות העבודה.

    • אסור למטפל למסור מידע עלינו.

    • המטפל חייב לשמור על הסודיות שלנו.

    • אם אנחנו מסכימים שהמידע הרפואי שלנו יועבר גם לאנשים אחרים, אנחנו יכולים לחתום על מסמך ויתור סודיות.

    • אם חתמנו על המסמך הזה, המטפל יכול להעביר מידע עלינו לאדם אחר.

    • במידה שיש הוראה מבית משפט להעביר את המידע הרפואי עלינו, המידע יעבור גם אם אנחנו לא נסכים לכך.

    • במקרה שבו הסודיות הרפואית שלנו לא נשמרה, נוכל להתלונן על המטפל שלא שמר עליה.

    • במקרה שבו הסודיות הרפואית שלנו לא נשמרה, נוכל להגיש תביעה לפיצוי כספי בבית המשפט.

    • חשוב לדעת שגם לנו יש זכות לקבל מידע לגבי השם והתפקיד של כל מי שמטפל בנו.

אחרי שלוש פגישות עם פסיכיאטר, הוא אבחן כי אני סובל מדיכאון קליני. הפסיכיאטר הסביר לי כל מה שהייתי צריך לדעת לגבי דיכאון קליני, וכך הרגשתי שאני מבין יותר את המצב שאני נמצא בו. הפסיכיאטר ציין שתי דרכים לטיפול בדיכאון: טיפול תרופתי בשילוב עם שיחות או טיפול בשיחות בלבד. קיבלתי ממנו מידע מלא לגבי האפשרויות ובנוסף לכך הוא תיאר את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן. עם המידע שניתן לי, יכולתי בסופו של דבר להחליט בנוגע לדרך הטיפול שאני מעדיף.

אלישע, בן 47, נתניה

מהו חוק זכויות החולה?

    • חוק זכויות החולה מתייחס לכל אדם שפונה לקבלת טיפול במערכת הבריאות.

    • הטיפול יכול להיות טיפול גופני או טיפול נפשי.

    • את הזכויות של כל מי שפונה לקבלת טיפול או מקבל טיפול.

    • את הדרישות מהמטפל בזמן הטיפול ואחריו.

    • החוק קובע שאסורה הפליה בטיפול רפואי.

    • הפליה היא מצב שבו אדם או קבוצה מקבלים יחס שונה מזה שמקבלים שאר האנשים.

    • הפליה יכולה להתבטא ביחס פחות טוב מצד האדם שנותן את השירות, או בטיפול לא טוב.

    • הפליה יכולה להיות יחס שפוגע באדם.

    • הפליה יכולה להיות קשורה למין של האדם, לדת שלו, לארץ מוצאו או לקושי או מוגבלות שיש לו.

התחלתי להיפגש עם פסיכולוגית מטעם קופת חולים לאחר התקף חרדה שחוויתי. בשיחות איתה סיפרתי פרטים אישיים מאוד על עצמי, ודאגתי מזה. היא הסבירה לי שכל מה שנאמר בפגישות נשאר בחדר, וזה הרגיע אותי מאוד.

חגית, בת 44, מגדל העמק

bottom of page